הסוף להגשת תביעות בענייני משפחה: החוק החדש שמנסה לעשות סדר בתביעות הגירושין – חלק 3

חלק ג' –

היתרון בהגשת תביעה לערכאה שיחפוץ בה תלוי במי שקדם להגיש הבקשה ליישוב סכסוך :   

טוב אז על מירוץ הסמכויות כבר שמענו בעבר רבות, דהיינו מי שירוץ ראשון להגיש התביעות אם לבית הדין או לבית המשפט למשפחה הוא זה שייקנה את הסמכות לערכאה אליה הוגשה התביעה קודם.

אם הבעל רץ לבית הדין הרבני והגיש לפני שהאישה הגישה תביעות לבית המשפט למשפחה, תביעת גירושין וכרך אליה את העניינים השונים בסכסוך אזי בית הדין הוא שידון במכלול התביעות שהוגשו אליו על ידי הבעל. ( למעט מזונות ילדים בהן נדרשת הסכמת האישה לדון).

כך גם אם האישה היא שהקדימה את הבעל ורצה לבית המשפט לענייני משפחה והגישה תביעות שונות לבית המשפט טרם פתח הבעל תביעות אלו בבית הדין הרבני אזי הסמכות מוקנית לבית המשפט למשפחה לדון באותם התביעות ( למעט תביעת גירושין של בני זוג יהודיים שהסמכות בעניינם מוקנית באופן בלעדי רק לבית הדין הרבני בלבד. )

אז מה השתנה בחוק החדש בעניין זה ?

השינוי בחוק החדש הוא בעצם דומה למצב שהיה קודם לחוק אך כיום כרטיס הכניסה לערכאה השיפוטית והזכות לבחור הערכאה השיפוטית, איננו תלוי במי שהגיש ראשון את התביעות אלא במי שהגיש קודם הבקשה ליישוב סכסוך.

לפי החוק החדש – מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך הוא זה שבסיום ההליך של פגישות המהו"ת אם הן לא צלחו להביא הצדדים לידי יישוב הסכסוך הרי שהוא זה שיבחר את הערכאה שתדון בתביעות אותם הוא יגיש בכך שיגיש התביעות לערכאה בה הוא חפץ.

זכות זו מוקנית לצד שהגיש הבקשה ליישוב סכסוך למשך 15 ימים בלבד מיום שפגישות המהו"ת באו על סיומן. היה ולא הוגשו תביעות בתקופה זו על יד הצד שהגיש קודם הבקשה ליישוב סכסוך אזי הצד השני רשאי הוא להגיש התביעות לערכאה שהוא חפץ בה ( בכפוף לסמכות עניינית ).

טרם כניסת החוק לתוקף יכולת לבחור לאיזה ערכאה אתה רוצה להגיש התביעות ואז ההליכים ימשיכו באותה ערכאה עד לסיומם.

כיום לפי החוק החדש גם אם למשל הבעל הגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני הרי שאין מחובתו להגיש התביעות לבית הדין הרבני בסיום פגישות המהו"ת במידה ולא צלחו אלא הוא רשאי אם הוא חפץ בכך לפנות לבית המשפט למשפחה בתביעות שונות ( למעט גירושין ).

כלומר המצב כיום לפי החוק החדש גולת הכותרת היא " הבקשה ליישוב סכסוך" קרי מי מהצדדים הגיש קודם את הבקשה ליישוב סכסוך והיא זו אשר מקנה לו "כרטיס כניסה" או "כרטיס זכות" לבחור את הערכה שתדון בתביעות שלו. ( בכפוף לסמכות עניינית ).

לציין כי אם הוגשו תביעות בעניינים מסוימים אזי התביעות שלא הוגשו יכולות להיות מוגשות על ידי הצד השני לכל ערכאה שייבחר ושיש לה סמכות לדון על פי דין.

סעד דחוף בתקופה זו של פגישות המהו"ת :

החוק מכיר באפשרות כי לעיתים בית המשפט יידרש גם בתקופה זו של פגישות המהו"ת לבקשות הדורשות סעד דחוף ללא קשר לפגישות במהו"ת ו/או במהלכן.

מטרת הבקשות הדחופות לשמור על מצב קיים, כך שאף צד לא ינצל המצב שבו במהלך קיום פגישות המהו"ת יעשה מעשה ו/או ייקבע עובדות שיש בהן כדי להשיג יתרונות וקביעת עובדות בשטח כך שלא תהיה דרך חזרה מהן ו/או שיש בהן לקבוע מצב שאין ממנו חזרה כך למשל, מי מהצדדים עלול להבריח ילדם של הצדדים מהארץ בתקופה זו של פגישות במהו"ת והגשת בקשה לצו עיכוב יציאת הילד מהארץ יש בה כדי למנוע אפשרות זו ולמשור על מצב קיים. זו רק אחת מהדוגמאות הרבות שיתכנו.

כותב המאמר הנו שרון פרץ עו”ד ונוטריון ומגשר מוסמך, עוסק בדיני משפחה צוואות וירושות ומתעסק בתחום זה כ 20 שנים.  

אין במאמר דלעיל כדי להוות תחליף לייצוג ו/או קבלת ייעוץ מעו”ד המתמחה בדיני משפחה

טרם נקיטת הליך משפטי.