קיימות מספר אפשרויות לעריכת צוואה : צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות ( בפני שופט או רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה או בפני חבר בית דין דתי כמשמעו בסעיף 155 לחוק הירושה או בפני נוטריון ) או צוואה בעל פה כאשר לכל אחת מהאפשרויות של עריכת הצוואה קיימות דרישות פורמליות הקבועות בחוק.
החוק מאפשר ומכיר באפשרות לערוך "צוואה הדדית" בין בני זוג או במסמך אחד לשני בני הזוג או בשני מסמכים נפרדים.
ב"צוואה ההדדית" הקלאסית הרי שבן הזוג מוריש את כל רכושו לבת הזוג במידה והוא הולך לעולמו קודם לבת הזוג ובת הזוג מורישה את כל רכושה לבן הזוג במידה והיא הולכת לעולמה קודם לבן הזוג ורק אחרי 120 שנה של שני בני הזוג הרי שאת הרכוש שלהם הם מורישים ליורשים שלהם ( בדרך כלל לילדים ) בחלקים שווים או שונים בהתאם לחלוקה ולהוראות של המורישים בצוואה ההדדית שהם ערכו.
היתרון שבעריכת "צוואה הדדית" למשל בולט יותר כאשר בפועל אחד מבני הזוג הלך לעולמו אזי בדרך כלל בן או בת הזוג שנשארו בחיים לא צריך לחשוש מהיורשים העתידיים קרי מהילדים שמא אחד מהם יבקש למכור את הרכוש ובדרך כלל מדובר על הבית כנושא עיקרי בצוואה בו מתגורר בן או בת הזוג שנותרו בחיים.
קורה לא אחת שכאשר הורים לילדים לא ערכו צוואה בכלל או "צוואה הדדית" הרי שלפי החוק בן או בת הזוג שנותרו בחיים יורשים יחד עם ילדיהם את הנפטר ( יורשים את האבא או האמא שנפטרו ) ואז פעמים רבות קורה מצב נורא שבו אחד הילדים שהוא יורש לפי חוק לחוץ כלכלית ו/או מכל סיבה אחרת ומבקש לממש את חלקו בירושה. ואם למשל עסקינן בדירה של ההורים אזי בן הזוג או בת הזוג שנותרו בחיים נאלצים להיענות לתכתיביו של הבן או הבת היורשים למכור את הבית בו עדיין מתגוררת בת הזוג או בן הזוג שנותרו בחיים ולמצוא דיור חלופי וזה קורה לדאבוננו ללא כל צורך בהסכמה של בן הזוג שנותר בחיים ובגיל מבוגר הרי שהוא נאלץ למכור את ביתו ולעבור ולמצוא דירה בשכירות או כל דירה אחרת ולא יכול להמשיך להתגורר בדירה בה הוא חיי שנים רבות קודם לפטירת בת זוגו או קודם לפטירת בן זוגה.
אומנם קיימת אפשרות חוקית לשלם ליורש את חלקו בדירה ובכך למנוע את מכירת הבית כולו אך לא תמיד לבן או לבת הזוג שנותרו בחיים יש כספים לשלם ליורש את חלקו בדירה ולעיתים מדובר על מספר ילדים יורשים שמסוכסכים בניהם ו/או עם בן או בת הזוג שנותרו בחיים ומבקשים למכור הדירה על אפו ועל חמתו של בן הזוג או בת הזוג שנותרו בחיים באופן של הגשת תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט.
לפיכך יתרונותיה של ה"צוואה ההדדית" בין היתר היא שבני זוג בעודם בחיים עורכים "צוואה הדדית" האומרת שכלל הרכוש עובר בפטירת אחד מבני הזוג לבן הזוג שנותר בחיים ורק לאחר פטירת שני בני הזוג ירשו היורשים את ההורים המורישים ואז יוצא אפוא כי בשלב שבו הורה אחד נפטר והשני עדיין בחיים אף אחד מהיורשים העתידיים לא יכול לרשת בשלב זה והוא יאלץ להמתין עד לפטירת ההורה השני ועד אז הוא לא יוכל להכריח א ההורה שנותר בחיים לממש את חלקו של היורש בירושה או לעשות זה כל פעולה משפטית אחרת בנכסים שהרי שהוא עדיין לא יורש בשלב זה וכך יוצא אפוא כי ההורה שנותר בחיים יכול ולהמשיך לחיות את חייו בביטחון כלכלי ובשקט נפשי שילדיו לא יוציאוהו מהבית ו/או יבקשו לממש כל רכוש אחר בעודו בחיים.
השאלה הנשאלת לא אחת האם ניתן לשנות צוואה הדדית בזמן שהצדדים שניהם בחיים או האם ניתן לשנות צוואה הדדית לאחר פטירת אחד מבני הזוג ולרשום יורשים שונים אחרים מאלה שנרשמו בעוד שני בני הזוג היו בחיים וערכו הצוואה. שאלה זו נוגעת בעיקר למקרה שבו בן הזוג שנותר בחיים מכיר בת זוג אחרת ויש חשש כי כעת הוא יבקש לשנות את הצוואה ההדדית שערך ולא ברוח הדברים עליו סוכם בעוד בן זוגו שעמו ערך הצוואה ההדדית כבר לא בחיים.
אלו שאלות שיש להיוועץ לגביהן בבוא בני זוג לערוך "צוואה הדדית" וכמובן שיש עליהן מענה.
במאמר זה בקשתי להביא לציבור הקוראים מודעות בדבר עריכת "צוואה הדדית" ויתרונותיה על
פני אי עריכת צוואה בכלל או בעריכת צוואה באופן שונה.
מאמר זה אינו תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע כל פעולה משפטית ו/או בכל אופן
אחר ויש להיוועץ עם עו"ד בתחום צוואות וירושות טרם עשיית צוואה ו/או כל פעולה בעניין
הקשור לצוואה.
כותב המאמר הנו שרון פרץ עו”ד ונוטריון ומגשר מוסמך, עוסק בדיני משפחה צוואות וירושות ומתעסק בתחום זה כ 20 שנים.
אין במאמר דלעיל כדי להוות תחליף לייצוג ו/או קבלת ייעוץ מעו”ד המתמחה בדיני משפחה
טרם נקיטת הליך משפטי.
