מתגרשים? עומדים בפני פנייה לעורכי דין. החוק החדש מתנה הגשת תביעה לגירושין ב4 פגישות מקדימות מחוץ לבית המשפט. עו"ד שרון פרץ מומחה לענייני משפחה עושה סדר
חלק ראשון :
כל מי שעומד להתגרש בתקופה הקרובה או שמבקש להגיש תביעה בעניין סכסוך משפחתי שמע בוודאי מעורכי הדין שעמם הוא מתייעץ או שמטופל על ידם או מהתקשורת הכללית על החוק החדש שנכנס לתוקפו – " חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ( הוראת שעה ) התשע"ה – 2014 . החוק נכנס לתוקף מיום – יא' בתמוז התשע"ו (17 ביולי 2016).
סעיף 9 לחוק קובע כי הוראות החוק יעמדו בתוקפן עד תום שלוש שנים מיום התחילה.
מטרת החוק כפי שנוסח בסעיף 1 לחוק הנו כדלהלן :
" מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד ".
כלומר, לא עוד התכתשויות, לא עוד התנצחויות בתביעות רבות בין בני הזוג כאשר בתוך התביעות מגוללים הצדדים את מסכת חייהם של הצדדים תוך שכל צד מבקש להוציא את עצמו המלאך ואת בן זג השני את ההיפך, וזאת על מנת לעשות רושם חיובי לכאורה בעיני בית המשפט שאולי מתוך כך ייטה בית המשפט לטובתו בתביעות שהגיש כאשר ידוע לכל מי שמופיע רבות בבתי המשפט כי פעמים רבות בית משפט אומר מפורשות לצדדים כי התיאור של מי אשם בפירוק המשפחה אין בו כדי להשפיע על השופטים.
מטרת החוק כפי שעולה מניסוחו וממהותו ומסעיפיו השונים כפי שעוד יפורט להלן נועד "להרגיע את הרוחות" בין הצדדים הניצים אשר נאלצו להיעזר במערכת המשפטית לפירוק התא המשפחתי ובהערת אגב ייאמר כאן כי בניגוד לשמו של בית המשפט המיוחד "בית המשפט לענייני משפחה " הרי שבית המשפט למשפחה לא מבקש לעשות שלום בין הצדדים או לגרום להם לחיות יחדיו בשלום אלא זהו בית המשפט המיוחד שלכך מונה ושמתעסק בניהול של פירוק המשפחה בדרכים משפטיות על פי חוק.
החוק החדש לא מאפשר להגיש תביעות כפי שהורגלנו עד לכניסתו של החוק החדש כגון תביעת מזונות ילדים מזונות אישה, תביעה לפירוק שיתוף תביעה למשמורת ילדים וכיוצ"ב.
החוק החדש קובע כי למיום כניסתו של החוק לתוקף הרי שצד המבקש להגיש תביעה בעניין מסוים לבית המשפט הרי שעליו להגיש " בקשה ליישוב סכסוך ".
וכך נוסחו של הסעיף בחוק – סעיף 3 ( א ) –
" המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לרבות בעניין מזונות זמניים, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך. הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית " .
אז כפי שאמרנו לעיל לא עוד תביעות לא עוד התנצחויות לא עוד ניסוחים של תביעות שיש בהם לגולל את כל הסיפור הרע שנצבר בחיי הנישואים של הצדדים.
סעיף זה של החוק ( סעיף 3 ) בעצם מביא לידי ביטוי את רוחו של החוק ואת מטרתו של החוק כפי שנוסח בסעיף 1 לחוק – " …..לסייע לבני הזוג ולהורים ולידיהם ליישב סכסוך משפחתי בניהם בהסכמה ובדרכי שלום…… " .
החוק החדש לא מאפשר לצדדים לנסח יותר תביעות שיש בהן סיפורי דברים על מהלך חיי נישואי הצדדים וכיוצ"ב. לפי החוק החדש מוגשת בקשה ליישוב סכסוך בה ניתן למלא רק פרטי הצדדים ומבלי יכולת לפרט את כל תוכן הסכסוך , מקורו, מעללי בני הזוג, ו/או כל עובדה אחרת שיש בה כדי להכפיש ו/או להטיל רפש על הצד השני , אלא ניתן למלא רק פרטים של הצדדים ונושא הסכוך בלבד. בבקשה ליישוב סכסוך היא זו שמתחילה את ההליך המשפטי בין הצדדים בבית המשפט או בבית הדין הרבני על דף חלק וללא יצירת אווירה שלילית כבר בהתחלת ההליכים.
לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך מוזמנים הצדדים למפגש הראשון שיתקיים בין הצדדים ביחידת הסיוע כפי שעוד יורחב בהמשך לעניין הפגישות והתהליך עצמו.
מה שהיה נהוג עד ליום זה שבן זוג שתבע את הצד השני ושם גולל את כל מערכת הנישואין הקלוקלת בה חיו הצדדים תוך הטלת הכפשות על הצד השני כאשר הצד השני נאלץ להגיש כתב הגנה כתגובה לתביעה שהוגשה נגדו אזי בוודאי כי הצד השני המתגונן לא נשאר חייב ואף הוא נאלץ להכפיש האת הצד שתבע אותו ושם גולל הוא את מעלליו כשל הצד שתבע אתו על מנת ל – "אזן" התמונה ואת מעמדו בפני בית המשפט.
לאור התביעות שהוגשו ומעללי הצדדים או אז הצדדים עם הגעתם לדיון הראשון אליו חיכו חודשים רבים הרי שלא ניתן היה לצפות אלא שכל צד יגיע מאוד טעון לדיון זה ושם בדרך כלל היו הצדדים מתפרצים האחד על השני תוך הטחת האשמות ומריבות על הדברים שכל צד כתב על הצד השני בסיועם האדיב של עורכי הדין.
בעקבות החוק החדש אין אפשרות בטופס בקשה ליישוב סכסוך שמגישים לפתיחת הליך של בבית המשפט למלא עובדות ו/או פרטים של מה היה בחיי הנישואין ומדוע הצדדים הגיעו לגירושין והטלת האשמות האחד כנגד השני.
בטופס בקשה ליישוב סכסוך לפי החוק החדש ניתן למלא פרטים טכניים של הצדדים כמו שמות הצדדים תעודות זהות, כתובת, טלפון, אימייל וכיוצ"ב.
יוצא שלפי טופס זה לא ניתן לכתבו גם מהו נושא הסכסוך.
כל העובדות הרלוונטיות לסכסוך יובאו בפגישות משותפות של הצדדים עליהם יפורט עוד בהמשך.
כך יוצא איפה כי הצדדים מגיעים לפגישה הראשונה בעניינם בפני הגורמים המוסמכים עליהם עוד נפרט לאחר שמי מהצדדים הגיש בקשה ליישוב סכסוך כשהם נקיים מאנרגיות שליליות שבהכנת תביעות ו/או מסמכים ו/או הוספת שמן למדורה.
בחלקים הבאים של המאמר שיפורסם בהמשך יפרט המאמר מהם התביעות שיש להגיש במסגרת החוק החדש, אלו תביעות לא חייב לעבור דרך התהליך שהחוק החדש מתווה, איך מתקדמים מאז הגשת הקשה ליישוב סכסוך, אלו פגישות מתקיימות בין הצדדים ביחידת הסיוע, פגישות המהו"ת, כמה פגישות, ומה קורה אם אחד הצדדים לא מגיע לפגישות, מה קורה אם מגיעים להסכם, האם ניתן להתלוות עם עורכי דין לפגישות ביחידת הסיוע, מה קורה אם הצדדים לא הצליחו להגיע להסכם, כמה זמן צריך לחכות עד שניתן יהיה להגיש תביעות לבית המשפט ועוד.
כותב המאמר הנו עו"ד ונוטריון ומגשר מוסמך, שופט צבאי במיל' – המתמחה בדיני משפחה צוואות וירושות ומתעסק בתחום זה מזה כ – 16 שנים. טל : 08-8679970 נייד – 054-2099662.
אין במאמר דלעיל כדי להוות תחליף לייצוג ו/או קבלת ייעוץ מעו"ד המתמחה בדיני משפחה טרם נקיטת הליך משפטי.
